מנהגי השבעה והאבל

מנהגי השבעה והאבל

מנהגי השבעה והאבלות ביהדות הם מפורטים מאוד ומסבירים כיצד עלינו להתנהג במהלך השבעה, בין אם אנחנו מגיעים לנחם אבלים ובין אם אנו האבלים. המנהגים כוללים הסברים על דרך ההתנהגות, סדר התפילות, לבוש, התייחסות למועדים ולשבתות ועוד. לפי ההלכה, מדורג הליך האבלות ביהדות, דרך דרגות חומרה שונות, כך ישנם 3 ימי בכי, בהם בוכים על המת, שבעה ימי אבל בהם דיני אבלות חזקים, 30 יום ובפטירת הורים – 12 חודשים.

מהי השבעה?

השבעה היא תקופה של שבעה ימים, המתחילים מסיום ההלוויה וחזרה לבית האבלים. בזמן השבעה, אין האבלים יוצאים מהבית, עובדים, מתקלחים או ישנים על מיטה. במהלך היום יושבים על מזרנים או ספסל נמוך, נמנעים מביגוד חדש, מגילוח, מתספורת וכן משמחה כלשהי. בדרך כלל המשפחה הרחבה והחברים באים לנחמם ועוזרים להם בענייני הבית. במידה וחל חג לאחר שהתחילה שבעה, דוחה החג את האבל ואת מנהגי האבלות.

סעודת הבראה

עם חזרתם של האבלים מההלוויה, הם אוכלים סעודה ראשונה, המכונה סעודת הבראה. האוכל לסעודה זו מוכן על ידי השכנים או הקרובים של האבלים. בארוחה זו נהוג לאכול מאכלים עגולים המסמלים את גלגל החיים והמוות כמו ביצים, עדשים וכדו'.

סעודת מצווה

סעודת המצווה היא הארוחה שמתקיימת ביום האחרון של השבעה. כבשאר ימי השבעה, סועדי הארוחה נוהגים לברך ולהגיד דברי תורה לעילוי נשמת המת.

שלושים ושנה

לאחר השבעה עולים לקבר והאבלים ממשיכים לשלושים. במהלך השלושים יוצאים מהבית והולכים לעבודה, אך נמנעים משמחות, מבגדים חדשים וכן מגילוח ותספורת. רק לאחר השלושים יכולים להתגלח ולהסתפר כאשר בנים ובנות ששכלו אב או אם, אינם מסתפרים עד "שחברם גוער בהם". כלומר, ההלכה אומרת כי אלה אשר התייתמו מאב או אם, לא יסתפרו עד אשר חבר יעיר להם. ההלכה מתייחסת חשיבות עליונה לכיבוד אב ואם ולכן תקופת האבלות עם ההורה היא שנה, אשר במהלכה לא ישתתפו האבלים השמחות (למעט היתר מיוחד להשתתף בחתונה), לא יקנו בגדים חדשים ולא יאזינו למוזיקה.

ניחום אבלים

ניחום אבלים נחשב לאחת מהמצוות החשובות בדת היהודית. השבעה היא דרכו של האבל להתמודד עם היעדרו של הנפטר, לחלוק לו כבוד ולבחון את ההתנהגות שלו עצמו. המנחמים, בין אם שהם משפחה, חברים, מכרים או אנשים זרים, מאפשרים לאבל לחוות את האובד ולהתמודד אתו. כך יכול האבל להשמיע ולשמוע סיפורים על המת, להעלות זיכרונות ולהתפלל לעילוי נשמתו.

סיום השבעה

נהוג לסיים שבעה לאחר תפילת שחרית, כאשר האבלים יושבים עוד שעה קלה ומקבלים ניחומים. לאחר שעה אומרים המנחמים לאבלים "קומו" ובכך הם מקימים אותם ונגמרת השבעה. בתום השבעה עולים לקבר ונוהגים להתפלל תפילת אשכבה, פסוקים מספר תהילים, קדיש יתום ותפילת אל מלא רחמים.